ההערכה של תפקוד מערכת הנשימה תבוצע בכל אחד מבתי החולים על ידי איש צוות רפואה מוסמך. בדרך כלל יהיה זה רופא המתמחה בדרכי הנשימה או פיזיותרפיסט. המשתתפים בניסוי יקבלו הנחיות לגבי השימוש במד נשימה (ספירומטר) הנמצא בבית החולים ובמכשיר nmd-1 המוחזק ביד (תרשים).

המשתתפים יתבקשו להשתמש פעם בשבוע במכשיר nmd-1, מכשיר קל לשימוש שמנטר את תפקוד מערכת הנשימה בבית. המכשיר הביתי משמש לצורך קבלת יותר נקודות נתונים ומדידה רגישה יותר של ההידרדרות בתפקוד מערכת הנשימה.

בכל ביקור במסגרת המחקר, מבצע ההערכה יוריד את הנתונים מהמכשיר הביתי. בכל ביקור במסגרת המחקר, המשתתף יתבקש גם לבצע שוב בדיקה של תפקוד מערכת הנשימה באמצעות המכשיר הביתי.

מדידות תפקוד מערכת הנשימה יכללו:

  • 1

    נפח חיוני מאולץ (6, 7)

    הכמות הכוללת של אוויר שנשפת החוצה בנשימה אחת בכל הכוח לאחר שאיפת אוויר מרבית
  • 2

    זרם שיא בנשיפה (14)

    מבחן שיעור הזרימה הנשיפתית המרבי מודד את המהירות שבה אדם מסוגל לנשוף אויר החוצה
  • 3

    נפח שאיפה מאולץ בשנייה (6, 7)

    כמות האוויר שביכולתך לנשוף החוצה במשך שנייה אחת
  • 4

    זרם שיא בזמן שיעול (14)

    מהירות האוויר שנושפים החוצה מהריאות אחרי תרגילי שיעול
  • 5

    מדידת רמת הרוויה של החמצן בדם באמצעות מד חמצן ודופק (פולס אוקסימטר)

    חמצן מועבר במחזור הדם כאשר הוא קשור למולקולות המוגלובין.
    רוויית חמצן היא מדד לכמות החמצן שהדם נושא באחוזים מהכמות המרבית שהוא מסוגל לשאת
    (15, 16)
  • 6

    מדידה של רמת הפחמן הדו-חמצני בסוף נשיפה (End tidal CO2) בשיטת קפנוגרפיה (16, 17)

    הריכוז המרבי של פחמן דו-חמצני (CO2) בסיום נשיפת אויר החוצה

בכל ההערכות של מערכת הנשימה יילקח הערך הגבוה ביותר שיתקבל במסגרת לפחות שלוש  ועד חמש  מדידות עוקבות.